מוצרט ו"בריאת עולם"
המנצח ניקולאוס הרנונקור ב-2 הקלטות חדשות: הרקוויאם של מוצרט ו"בריאת העולם" של היידן

בנוסף ל"בריאת העולם" (סיקור ההקלטה בחצי השני של דף זה), מציע הרנונקור הקלטה חדשה לאחת מהיצירות הווקאליות הנשגבות בכל הזמנים, הרקוויאם של מוצרט. מדובר, לעניות דעתי, באחת ההקלטות החשובות של יצירה זו אי פעם. משום מה, יש מעט מאוד הקלטות של היצירה שבאמת "תפסו" אותי. אין זה פשוט למצוא ארבעה זמרים טובים, אך לא "אופראיים" מדי, ולאזן את השפעות הבארוק מצד אחד, סגנונו הייחודי של מוצרט מצד שני, ומבטו קדימה אל עבר הרומנטיקה. כמעט כל ביצוע ששמעתי נכשל במשהו מאלה.

ולא כך הרנונקור. כבר מתחילת היצירה אנו עדים לביצוע מלא "נשמה". הרנונקור לא נותן לנו לרגע לשכוח כי מדובר ביצירה על מוות, וסגנונו בפרק הפותח הוא כהה מאוד. שימו לב לכלי הנשיפה הנשמעים "מאיימים" במיוחד. וכמה יפה שרה מקהלת ארנולד שנברג את פרק ה"קיריה" שאחריו. ה"דיאס אירה" (יום הדין) אכן מצדיק את שמו, אולם מרשימה עוד יותר גישתו של המנצח לפרקי האנסמבל "טובה מירום" ו-"רקורדרה", המנוגנים בסגנון קולח ושוטף- פרקים אלו נוטים לשעמם בחלק גדול מהביצועים ששמעתי.

רביעיית הסולנים מצויינת, לא אופראית יתר על המידה, וטוב שכך. ג'רלד פינלי נשמע טוב במיוחד בתחילת ה"טובה מירום" – קול בס נעים ומרשים, אך נהנתי במיוחד משתי הזמרות- כריסטין שפר הסופרן וברנרדה פינק המצו שתורמות רבות בהפיכת הביצוע הזה למוצלח כל כך.

פרק ה-Confutatis המפורסם נשמע כאילו מתעמת כאן מוצרט עם אלוהיו (האם בטהובן, שבפרק הפתיחה של "מיסה סולמניס" נשמע גם הוא כאילו קורא תגר על אלוהיו, שאב בעצם את הרעיון מכאן?). פרק ה"לקרימוזה" נשמע לעיתים רחוקות נשגב כל כך כמו כאן.

אין הקלטה של הרנונקור ללא דבר או שניים שנויים במחלוקת- וכאן זהו ה"הוסטיאס" המנוגן במהירות כמעט כפולה מהמקובל, עד כי חשבתי בהאזנה ראשונה שמדובר באיזו השלמה או מהדורה חדשה של החלק השני של היצירה, אותה לא הספיק מוצרט להשלים- אך לא. הרנונקור מקבל את השלמותיו של זיסמאייר ולא מנסה גרסאות משלו, כפי שרבים מהמנצחים עושים בזמננו. לטענתו, הפרקים הללו עולים כל כך על כל מה שזיסמאייר כתב, שאין לו ספק שחלק גדול מהקטעים הללו נכתב לפי רעיונות ששמע זיסמאייר ממוצרט (דיעה המקובלת היום על רוב המוסיקולוגים).

לסיכום- חובבי מוסיקה רבים לא מעריכים את הרנונקור עקב ביצועיו הלא שיגרתיים, תופעה שאני מצר עליה מאוד (אף כי אין זה אומר שאני מסכים תמיד עם פרשנותו). אולם, כמו בביצועו המופתי מלפני שנים אחדות ל"מתיאוס פסיון" (הקלטה שהיא בעיני ההמלצה הראשונה במעלה כיום ליצירתו של באך)- מהווה הקלטה זו של הרקוויאם ציון דרך בדיסקוגרפיה של המנצח הגדול, ואת אחד הביצועים הגדולים ליצירתו האחרונה של מוצרט בכל הזמנים. גם "שונאי" הרנונקור הגדולים כדאי שיאזינו לה, לא כל שכן מעריציו (אליהם אני שייך). לאחר חוויה שכזאת, הרגשתי לשם שינוי כי השוואות ביצועים הפעם הן ממש מיותרות. חובה!


 

הקלטה זו של "בריאת העולם" היא אחד הניצנים הראשונים לחוזה הקלטותיו של הרנונקור ב-RCA, לאחר עשרות שנים פוריות ב"טלדק" שהסתיימו בהתרת החוזה "לכל החיים" של המנצח בעקבות הצמצומים הדרסטים בחברה. למזלו, נהנה הרנונקור גם בחברת ההקלטות החדשה מאפשרות להקליט תקליטורים רבים יחסית, תופעה נדירה בימינו.

בשנים האחרונות, לצד הקלטות חדשות של רפרטואר רומנטי ואפילו מודרני (תשיעית של ברוקנר, ביצוע מרתק ל"מולדתי" של סמטנה, וגם תקליטור חדש מיצירות ברטוק), חוזר הרנונקור לרפרטואר הבארוק והקלאסי, ויצירות המופת אשר הקלטותיו הקודמות להם הביאו לו פרסום רב. לפני כשלוש שנים יצאה ההקלטה החדשה של ה"מתיאוס פסיון", אחד הביצועים הגדולים של כל הזמנים.

לגבי ההקלטה החדשה של "בריאת העולם" של היידן, הביצוע אינו תופס אותך בחדשנות או מקצבים יוצאי דופן כפי שהרנונקור נהג בעבר. יש כאן מעין מבט של סיכום, מלא שלווה, אופטימיות ונסיון חיים. גארדינר, מבין הביצועים בכלים אותנטיים, ובעיקר דוראטי וקאריאן בהקלטה הבלתי נשכחת משנות ה-60 נשמעים מעט יותר נפעמים ממעשה הבריאה. אך אין בכך מלהוריד בערכו של הביצוע שלפנינו, בעיקר לאור נגינתה המצויינת של התזמורת, ושירתה המקסימה של מקהלת ארנולד שנברג. ואכן, קטע המקהלה המפורסם "השמיים מספרים כבוד אל" הוא אחד משיאי ההקלטה הזו.

לגבי הזמרים- הרנונקור אינו יכול להתחרות בזמרים של שנות ה-60 וה-70, כוכבי האופרה הגדולים. עם זאת, בקולם המאופק יותר מפיקים חברי הצוות הנוכחי אינטרפרטציה לא פחות "נכונה" מקודמיהם. גם אם לא ניתן לשכוח את הקול האופראי הגדול של גונדולה יאנוביץ' (אצל קאריאן) וקול המלאכים של לוצ'יה פופ האחת והיחידה (אצל דוראטי), קשה שלא להתרגש מקולה הצנוע יותר, אך הרך והמלטף, של דורותיאה רושמן- זמרת לידר בטבעה (שימעו אותה בשיאה בהקלטתה ל"הדסים" של שומאן בדיסק מתוך הסדרה של "היפריון").

מיכאל שאדה (המופיע גם בהקלטה של גארדינר) הוא זמר בעל קול נעים, אך כאן בוודאי תחושו געגועים לפריץ וונדרליך, הטנור הגדול שמת בדמי ימיו ומפאר את הקלטתו של קאריאן. כריסטיאן גרהאהר, שם חדש בשבילי, מתאים לגישה הכללית של הרנונקור כאן, שירה יפה, מעודנת, אך אל תצפו לקול בס גדול כמו זה של וולטר ברי, למשל, אצל קאריאן.

לסיכום- ביצוע נעים, יפה, שכיף מאוד להאזין לו. בשלבים מסוימים תקבלו את ההרגשה שחסר כאן מעט "חשמל" אותו מייצרים גארדינר ודוראטי בשפע. ההקלטה הראשונה של קאריאן משנות ה-60 היא עדיין ההמלצה מספר אחת שלי ליצירת המופת הנהדרת הזו. מעריציו של הרנונקור, וכאלה- ומי כמוני מבין אותם- שרוצים מספר ביצועים על המדף ליצירות החשובות ברפרטואר- ישמחו בוודאי להכיר הקלטה חדשה זו.



 

הרנונקור. ביצועים לא שיגרתיים

קישורים קשורים:
המנצח ניקולאוס הרנונקור - האתר הלא רשמי  ,  הרקוויאם של מוצרט

(עודכן ביום ב', 12.7.04, 14:10)
 

Copyright 2004  -  הפורטל הקלאסי  -  Klassi.net